Yomá 75b
Yomá 75b:1
לחם ששאלו כהוגן ניתן להם כהוגן מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה והאמר אביי האי מאן דאית ליה סעודתא לא לאכלי' אלא ביממא כעין יממא קא אמרינן אמר רב אחא בר יעקב בתחלה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרין באשפה עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה
El pan que pidieron apropiadamente les fue dado de manera apropiada. De aquí enseña la Torá la buena conducta: no se debe comer carne sino por la noche. Pero Abaye dijo que quien tiene una comida debería comerla de día. Nos referimos a una hora con luz semejante a la del día. Dijo rab Ajá bar Yaakov: Al principio Israel era como gallinas que picotean en la basura, hasta que vino Moshé y estableció horarios de comida.
Yomá 75b:2
(במדבר יא, לג) הבשר עודנו בין שיניהם וכתיב (במדבר יא, כ) עד חדש ימים הא כיצד בינונים לאלתר מתו רשעים מצטערין והולכין עד חדש ימים
«La carne todavía estaba entre sus dientes» (Números 11:33), y está escrito «Hasta un mes entero» (Números 11:20). ¿Cómo se concilian? Los intermedios murieron inmediatamente; los malvados sufrieron durante un mes.
Yomá 75b:3
וישטחו אמר ריש לקיש אל תקרי וישטחו אלא וישחטו מלמד שנתחייבו שונאיהן של ישראל שחיטה שטוח תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה אל תיקרי שטוח אלא שחוט מלמד שירד להם לישראל עם המן דבר שטעון שחיטה אמר רבי וכי מכאן אתה למד והלא כבר נאמר (תהלים עח, כז) וימטר עליהם כעפר שאר וכחול (הים) עוף כנף
«Y los extendieron». Reish Lakish dijo: No leas «los extendieron», sino «los degollaron», para enseñar que los enemigos de Israel [eufemismo] se hicieron merecedores de degüello. Respecto de «extendido», se enseñó en nombre de rabí Yehoshúa ben Korjá: No leas «extendido» sino «degollado», pues junto al maná descendió algo que requería degüello. Dijo Rabí: ¿Lo aprendes de aquí? Ya está escrito «Hizo llover sobre ellos carne como polvo, y aves aladas como la arena del mar» (Salmos 78:27).
Yomá 75b:4
ותניא רבי אומר (דברים יב, כא) וזבחת כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה על רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה אלא מה תלמוד לומר שטוח מלמד שירד להם משטיחין משטיחין
Y se enseñó: Rabí dice que «Degollarás como te he ordenado» (Deuteronomio 12:21) enseña que Moshé recibió instrucciones sobre el esófago y la tráquea, y sobre cortar la mayor parte de uno en las aves y de ambos en los cuadrúpedos. Entonces, ¿qué enseña «extendido»? Que descendían por grupos extendidos.
Yomá 75b:5
כתיב לחם וכתיב שמן וכתיב (שמות טז, לא) דבש אמר רבי יוסי ברבי חנינא לנערים לחם לזקנים שמן לתינוקות דבש
Está escrito «pan», «aceite» y «miel» (Éxodo 16:31). Dijo rabí Yosí, hijo de rabí Janiná: Para los jóvenes sabía a pan; para los ancianos, a aceite; y para los niños, a miel.
Yomá 75b:6
כתיב שליו וקרינן סליו אמר רבי חנינא צדיקים אוכלין אותו בשלוה רשעים אוכלין אותו ודומה להן כסילוין
Está escrito «codorniz» de dos maneras. Dijo rabí Janiná: Los justos la comían con tranquilidad, mientras que a los malvados les parecía como espinas.
Yomá 75b:7
א"ר חנן בר רבא ד' מיני סליו הן ואלו הן שיכלי וקיבלי ופסיוני ושליו מעליא דכולהו שיכלי גריעא דכולהו שליו והוי כציפורתא ומותבינן לה בתנורא ותפח והוה מלי תנורא ומסקינן ליה אתליסר ריפי ואחרונה אינה נאכלת אלא ע"י תערובת
Dijo rab Janán bar Ravá: Hay cuatro tipos de codornices: shijlí, kivlí, pasioní y codorniz. La mejor es el shijlí; la peor, la codorniz. Era como un pajarito; se ponía en el horno, se hinchaba hasta llenarlo y se colocaba sobre trece panes; el último solo podía comerse mezclado con otra cosa.
Yomá 75b:8
רב יהודה משתכח ליה בי דני רב חסדא משתכח ליה בי ציבי רבא מייתי ליה אריסיה כל יומא יומא חד לא אייתי אמר מאי האי סליק לאיגרא שמעיה לינוקא דקאמר (חבקוק ג, טז) שמעתי ותרגז בטני אמר שמע מניה נח נפשיה דרב חסדא ובדיל רבה אכיל תלמידא
Rab Yehudá las encontraba entre sus barriles; rab Jisdá, entre su leña. El arrendatario de Ravá se las traía todos los días. Un día no se las trajo. Ravá se preguntó por qué, subió al techo y oyó a un niño recitar «Oí y se estremecieron mis entrañas» (Habacuc 3:16). Dijo: «De aquí deduzco que rab Jisdá ha fallecido, y que, por el maestro, el discípulo perdió su alimento».
Yomá 75b:9
כתיב (שמות טז, יד) ותעל שכבת הטל וכתיב (במדבר יא, ט) וברדת הטל אמר רבי יוסי ברבי חנינא טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמו שמונח בקופסא
Está escrito «Cuando se levantó la capa de rocío» (Éxodo 16:14) y «Cuando descendía el rocío» (Números 11:9). Dijo rabí Yosí, hijo de rabí Janiná: Había rocío arriba y abajo, y el maná parecía guardado en una caja.
Yomá 75b:10
דק מחוספס אמר ר"ל דבר שנימוח על פיסת היד רבי יוחנן אמר דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים מחוספס טובא הוי אמר רב נחמן בר יצחק מחספס כתיב
«Fino y escamoso». Reish Lakish dijo: Era algo que se disolvía sobre la palma de la mano. Rabí Yojanán dijo: Era algo absorbido por los doscientos cuarenta y ocho miembros. Pero el término hebreo «mejuspas» contiene más letras. Dijo rab Najmán bar Yitzjak: Está escrito «mejaspés».
Yomá 75b:11
תנו רבנן (תהלים עח, כה) לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו דברי ר"ע וכשנאמרו דברים לפני רבי ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעית וכי מלאכי השרת אוכלין לחם והלא כבר נאמר (דברים ט, ט) לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי אלא מה אני מקיים אבירים לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים
Enseñaron los sabios: «El hombre comió pan de poderosos» (Salmos 78:25): pan que comen los ángeles servidores, según rabí Akiva. Cuando estas palabras se expusieron ante rabí Yishmael, dijo: «Id y decidle a Akiva: Akiva, te has equivocado. ¿Acaso comen pan los ángeles servidores? Ya está escrito “No comí pan ni bebí agua” (Deuteronomio 9:9). Entonces, ¿qué significa “pan de poderosos”? Pan absorbido por los doscientos cuarenta y ocho miembros».
Yomá 75b:12
אלא מה אני מקיים (דברים כג, יד) ויתד תהיה לך על אזניך (ויצאת שמה חוץ) דברים שתגרי אומות העולם מוכרין אותן להם
¿Y cómo interpreto «Tendrás una estaca junto a tus utensilios y saldrás fuera» (Deuteronomio 23:14)? Se refiere a los alimentos que les vendían los comerciantes de las naciones.
Yomá 75b:13
ר"א בן פרטא אומר אף דברים שתגרי אומות העולם מוכרין להן מן מפיגן אלא מה אני מקיים ויתד תהיה לך על אזניך לאחר שסרחו אמר הקב"ה אני אמרתי יהיו כמלאכי השרת עכשיו אני מטריח אותם שלש פרסאות
Rabí Elazar ben Peratá dice: Incluso los alimentos vendidos por los comerciantes de las naciones eran eliminados por el maná. Entonces, ¿cómo explico el mandamiento de llevar una estaca? Después de que pecaron, el Santo, bendito sea, dijo: «Yo quise que fueran como ángeles servidores, pero ahora los obligaré a caminar tres parasangas».
Yomá 75b:14
דכתיב (במדבר לג, מט) ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השטים ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא והויא תלתא פרסי ותנא כשנפנין אין נפנין לא לפניהן ולא לצדדיהן אלא לאחוריהן
Pues está escrito «Acamparon junto al Jordán, desde Beit HaYeshimot hasta Avel HaShitim» (Números 33:49). Rabá bar bar Janá dijo: «Vi ese lugar, que medía tres parasangas». Y se enseñó que, para evacuar, no lo hacían delante de ellos ni a los lados, sino detrás del campamento.
Yomá 75b:15
(במדבר יא, ו) ועתה נפשנו יבשה אין כל אמרו עתיד מן זה שתיפח במעיהם כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא
«Ahora nuestra alma está seca y no hay nada» (Números 11:6). Dijeron: «¿Acaso este maná terminará hinchándose en nuestros intestinos? ¿Existe un ser nacido de mujer que ingiera sin evacuar?».
Yomá 75b:16
וכשנאמרו דברים לפני ר' ישמעאל אמר להם אל תקרי אבירים אלא איברים דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה איברים אלא מה אני מקיים ויתד תהיה לך על אזניך בדברים שבאין להם ממדינת הים
Cuando estas palabras se dijeron ante rabí Yishmael, afirmó: «No leas “abirim” (poderosos), sino “evarim” (miembros): algo absorbido por los doscientos cuarenta y ocho miembros». Entonces, ¿cómo interpreto la estaca? Se refiere a los alimentos que les llegaban de ultramar.
Yomá 75b:17
דבר אחר לחם אבירים אכל איש
Otra explicación: «El hombre comió pan de poderosos»...
Ficha editorial de este texto
