Yomá 86b
Yomá 86b:1
אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה שנאמר (ירמיהו ג, א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה'
Dijo rabí Yojanán: Grande es el arrepentimiento, porque desplaza una prohibición de la Torá, como está escrito «Si un hombre repudia a su esposa y ella se va y pertenece a otro, ¿volverá él a tomarla? ¿No quedaría contaminada aquella tierra? Pero tú te prostituiste con muchos amantes; y, aun así, vuelve a Mí, dice el Señor» (Jeremías 3:1).
Yomá 86b:2
א"ר יונתן גדולה תשובה (שמקרבת) את הגאולה שנאמר (ישעיהו נט, כ) ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב מה טעם ובא לציון גואל משום דשבי פשע ביעקב
Dijo rabí Yonatán: Grande es el arrepentimiento, porque acerca la redención, como está dicho «Vendrá a Sion el redentor y a los que se aparten de la transgresión en Yaakov» (Isaías 59:20). ¿Por qué vendrá el redentor a Sion? Porque se apartan de la transgresión en Yaakov.
Yomá 86b:3
אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות שנאמר (הושע יד, ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך הא עון מזיד הוא וקא קרי ליה מכשול איני והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות שנאמר (יחזקאל לג, יט) ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם (חיה) יחיה לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה
Dijo Reish Lakish: Grande es el arrepentimiento, porque los pecados deliberados se transforman en errores, como está dicho «Vuelve, Israel, al Señor tu Dios, porque has tropezado en tu iniquidad» (Oseas 14:2). La iniquidad es deliberada, y aun así la llama tropiezo. Pero ¿no dijo Reish Lakish que el arrepentimiento transforma los pecados deliberados en méritos, como está dicho «Cuando el malvado se aparta de su maldad y hace justicia y rectitud, por ellas vivirá» (Ezequiel 33:19)? No hay contradicción: en un caso se arrepiente por amor y en el otro por temor.
Yomá 86b:4
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם שנאמר (יחזקאל יח, כז) ובשוב רשע מרשעתו (חיו) יחיה
Dijo rabí Shmuel bar Najmaní en nombre de rabí Yonatán: Grande es el arrepentimiento, porque prolonga los años del hombre, como está escrito «Cuando el malvado se aparte de su maldad, vivirá» (Ezequiel 18:27).
Yomá 86b:5
אמר ר' יצחק אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם מקניט את חבירו בדברים ספק מתפייס הימנו ספק אין מתפייס הימנו וא"ת מתפייס הימנו ספק מתפייס בדברים ספק אין מתפייס בדברים
Dijo rabí Yitzjak: En Occidente enseñaban en nombre de Rabá bar Mari: Ven y observa que el proceder del Santo, bendito sea, no es como el de un ser humano. Si una persona ofende verbalmente a otra, no es seguro que esta se deje apaciguar; aun si se apacigua, no es seguro que basten las palabras.
Yomá 86b:6
אבל הקב"ה אדם עובר עבירה בסתר מתפייס ממנו בדברים שנאמר (הושע יד, ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ולא עוד אלא שמחזיק לו טובה שנאמר וקח טוב ולא עוד אלא שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב פרים שנאמר (הושע יד, ג) ונשלמה פרים שפתינו שמא תאמר פרי חובה ת"ל (הושע יד, ה) ארפא משובתם אוהבם נדבה
En cambio, si alguien transgrede en secreto contra el Santo, bendito sea, puede apaciguarlo con palabras, como está escrito «Tomad con vosotros palabras y volved al Señor» (Oseas 14:3). No solo eso: Él le reconoce un bien, como dice «Recibe lo bueno»; y además la Escritura lo considera como si hubiera ofrecido toros, pues dice «Ofreceremos como toros nuestros labios». ¿Podría pensarse que eran toros obligatorios? Dice «Sanaré sus rebeldías y los amaré generosamente» (Oseas 14:5).
Yomá 86b:7
תניא היה ר"מ אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנא' ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו מהם לא נאמר אלא ממנו
Se enseñó que rabí Meir decía: Grande es el arrepentimiento, pues cuando un individuo se arrepiente se perdona al mundo entero, como está escrito «Sanaré sus rebeldías; los amaré generosamente, porque Mi ira se ha apartado de él». No dice «de ellos», sino «de él».
Yomá 86b:8
היכי דמי בעל תשובה אמר רב יהודה כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה וניצל הימנה מחוי רב יהודה באותה אשה באותו פרק באותו מקום
¿Qué es un verdadero arrepentido? Dijo rab Yehudá: Alguien a quien se le presenta la misma oportunidad de pecar una primera y una segunda vez y se abstiene. Rab Yehudá precisó: Con la misma mujer, en la misma etapa de su vida y en el mismo lugar.
Yomá 86b:9
א"ר יהודה רב רמי כתיב (תהלים לב, א) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב (משלי כח, יג) מכסה פשעיו לא יצליח לא קשיא הא בחטא מפורסם הא בחטא שאינו מפורסם רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן כאן בעבירות שבין אדם לחבירו כאן בעבירות שבין אדם למקום
Dijo rab Yehudá en nombre de Rav: Está escrito «Dichoso aquel cuya transgresión fue perdonada, cuyo pecado quedó cubierto» (Salmos 32:1), y «Quien encubre sus transgresiones no prosperará» (Proverbios 28:13). No hay contradicción: una enseñanza trata de pecado público y la otra de pecado oculto. Rab Zutra bar Toviyá dijo en nombre de rab Najmán: Una habla de pecados contra el prójimo y otra de pecados contra Dios.
Yomá 86b:10
תניא ר' יוסי בר יהודה אומר אדם עובר עבירה פעם ראשונה מוחלין לו שניה מוחלין לו שלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו שנאמר (עמוס ב, ו) כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו (ונאמר) (איוב לג, כט) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר
Se enseñó: Rabí Yosí, hijo de rabí Yehudá, dice: Si una persona comete un pecado por primera vez, se le perdona; por segunda, se le perdona; por tercera, se le perdona; por cuarta, no se le perdona, como está dicho «Por tres transgresiones de Israel, y por la cuarta, no lo revocaré» (Amós 2:6), y «He aquí que Dios hace todo esto dos y tres veces con el hombre» (Job 33:29).
Yomá 86b:11
מאי ואומר וכי תימא הני מילי בציבור אבל ביחיד לא ת"ש הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מכאן ואילך אין מוחלין לו שנאמר על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו
¿Por qué añade el segundo versículo? Porque podrías decir que aquello vale para la comunidad, pero no para el individuo. El segundo enseña «Dios hace todo esto dos y tres veces con el hombre». A partir de entonces no se le concede perdón, como dice «Por tres transgresiones de Israel, y por la cuarta, no lo revocaré».
Yomá 86b:12
ת"ר עבירות שהתודה עליהן יוה"כ זה לא יתודה עליהן יום הכפורים אחר ואם שנה בהן צריך להתודות יוה"כ אחר ואם לא שנה בהן וחזר והתודה עליהן עליו הכתוב אומר (משלי כו, יא) ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו
Enseñaron los sabios: Los pecados confesados en este Yom Kipur no deben confesarse en otro Yom Kipur; si los repitió, debe confesarlos nuevamente. Si no los repitió y los confiesa otra vez, sobre él dice «Como perro que vuelve a su vómito, así el necio repite su necedad» (Proverbios 26:11).
Yomá 86b:13
רבי אליעזר בן יעקב אומר כ"ש שהוא משובח שנאמר (תהלים נא, ה) כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד אלא מה אני מקיים ככלב שב על קיאו וגו' כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא אימא נעשית לו כהיתר
Rabí Eliezer ben Yaakov dice: Al contrario, cuanto más lo hace, más digno de alabanza es, como está escrito «Pues conozco mis transgresiones y mi pecado está siempre delante de mí» (Salmos 51:5). ¿Cómo interpreta entonces «Como perro que vuelve a su vómito»? Según rab Huna, quien dijo: Cuando una persona comete un pecado y lo repite, se le vuelve permitido. ¿Literalmente permitido? Más bien, llega a parecerle permitido.
Yomá 86b:14
וצריך לפרוט את החטא שנאמר (שמות לב, לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב דברי ר' יהודה בן בבא רבי עקיבא אומר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה אלא מהו שאמר משה ויעשו להם אלהי זהב כדר' ינאי דאמר ר' ינאי אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע כסף וזהב שהרבית להם לישראל עד שאמרו די גרם להם שיעשו אלהי זהב
Y debe especificar el pecado, como está escrito «Por favor, este pueblo ha cometido un gran pecado y se ha hecho un dios de oro» (Éxodo 32:31), según rabí Yehudá ben Babá. Rabí Akiva dice: «Dichoso aquel cuya transgresión fue perdonada, cuyo pecado quedó cubierto». ¿Por qué Moshé dijo «Se hicieron un dios de oro»? Según rabí Yanai, quien dijo: Moshé dijo ante el Santo, bendito sea: «Señor del universo, la plata y el oro que multiplicaste para Israel hasta que dijeron “basta” fueron los que los llevaron a fabricar un dios de oro».
Yomá 86b:15
שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד משה אמר יכתב סורחני שנאמר (במדבר כ, יב) יען לא האמנתם בי להקדישני דוד אמר אל יכתב סורחני שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה
Dos buenos líderes se levantaron para Israel: Moshé y David. Moshé dijo: «Que quede escrito mi tropiezo», como está dicho «Porque no creísteis en Mí para santificarme» (Números 20:12). David dijo: «Que mi tropiezo no sea escrito», como está dicho «Dichoso aquel cuyo pecado está cubierto» (Salmos 32:1).
Yomá 86b:16
משל דמשה ודוד למה הדבר דומה לשתי נשים שלקו בבית דין אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית אמרה להן אותה שאכלה פגי שביעית בבקשה מכם הודיעו על מה היא לוקה שלא יאמרו על מה שזו לוקה זו לוקה הביאו פגי שביעית ותלו בצוארה והיו מכריזין לפניה ואומרין על עסקי שביעית היא לוקה
¿A qué se parece la situación de Moshé y David? A dos mujeres castigadas por un tribunal; una por conducta inmoral y otra por comer frutos inmaduros del año sabático. La que comió los frutos dijo: «Os ruego que anunciéis por qué se me castiga, para que no crean que me castigan por la misma razón que a la otra». Trajeron los frutos inmaduros, se los colgaron del cuello y proclamaron ante ella que se la castigaba por un asunto del año sabático.
Yomá 86b:17
מפרסמין את החנפין מפני חילול השם שנאמר (יחזקאל ג, כ) ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו תשובת המוחלטין מעכבת הפורענות ואע"פ שנחתם עליו גזר דין של פורענות
Se dan a conocer públicamente los hipócritas para evitar profanación del Nombre, como está dicho «Cuando el justo se aparte de su justicia y haga iniquidad, pondré tropiezo delante de él» (Ezequiel 3:20). El arrepentimiento de quienes han sido declarados malvados detiene el castigo, aunque ya se haya firmado su decreto adverso.
Yomá 86b:18
שלות רשעים סופה תקלה והרשות מקברת את בעליה ערום נכנס לה וערום יצא ממנה ולואי שתהא יציאה כביאה רב כי הוה נפיק למידן דינא אמר הכי בצבו נפשיה לקטלא נפיק וצבו ביתיה לית הוא עביד וריקן לביתיה אזיל ולואי שתהא ביאה כיציאה
La tranquilidad de los malvados acaba en desgracia; y la autoridad entierra a sus poseedores. Uno entra desnudo y sale desnudo; ojalá su salida sea tan limpia como la entrada. Cuando Rav salía a juzgar, decía: «Sale por su voluntad exponiéndose a la muerte; no lleva a cabo los deseos de su casa y vuelve a ella vacío. ¡Ojalá la entrada sea como la salida!».
Yomá 86b:19
רבא כי הוה נפיק לדינא אמר הכי
Cuando Ravá salía a juzgar, decía:
