לר' חנינא בר פפא מהו כיון דלא כתב בהו למינהו לא מיחייב או דילמא כיון דהסכים אידיהו כמאן דכתיב בהו למינהו דמיא תיקו:
¿cuál es la halajá? Puesto que no está escrito explícitamente respecto de ellas «según su especie», quizá no sea culpable; o quizá, puesto que las propias hierbas aceptaron esta regla, se considera como si estuviera escrito respecto de ellas «según su especie». La cuestión queda sin resolver.
רבי שמעון בן פזי רמי כתיב (בראשית א, טז) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך
Rabí Shimón ben Pazí señaló una contradicción. Está escrito: «Dios hizo las dos grandes luminarias», pero después dice: «La luminaria grande y la luminaria pequeña». La luna dijo ante el Santo, bendito sea: «Soberano del universo, ¿es posible que dos reyes utilicen una sola corona?». Él le dijo: «Ve y disminúyete».
אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא דכתיב (בראשית א, יד) והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים זיל ליקרו צדיקי בשמיך (עמוס ז, ב) יעקב הקטן שמואל הקטן (שמואל א יז, יד) דוד הקטן
La luna dijo ante Él: «Soberano del universo, por haber dicho ante Ti algo razonable, ¿debo disminuirme?». Le respondió: «Ve y gobierna tanto de día como de noche». Ella dijo: «¿Qué ventaja tiene una lámpara encendida a plena luz del día?». Él respondió: «Israel contará por medio de ti sus días y sus años». Ella dijo: «También los períodos solares deben calcularse mediante el día, como está escrito: “Serán por señales, festividades, días y años”». Él le dijo: «Los justos serán llamados con tu nombre: Yaakov el Pequeño, Shmuel el Pequeño y David el Pequeño».
חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו (במדבר כח, טו) לה' אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח
Al ver que la luna todavía no estaba consolada, el Santo, bendito sea, dijo: «Traigan una expiación por Mí por haber disminuido la luna». Esto es lo que dijo Rabí Shimón ben Lakish: ¿por qué el macho cabrío de Rosh Jódesh es diferente, pues acerca de él está escrito «para el Eterno»? El Santo, bendito sea, dijo: «Que este macho cabrío sirva de expiación por haber disminuido la luna».
רב אסי רמי כתיב (בראשית א, יב) ותוצא הארץ דשא בתלת בשבתא וכתיב (בראשית ב, ה) וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ במעלי שבתא מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו ללמדך שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים
Rav As í señaló una contradicción. Está escrito: «La tierra produjo vegetación», lo que ocurrió el tercer día; pero también está escrito: «Ningún arbusto del campo existía todavía en la tierra», con referencia a la víspera de Shabat. Esto enseña que las hierbas salieron y permanecieron en la entrada de la tierra hasta que llegó Adam Harishón, pidió misericordia por ellas, descendieron las lluvias y crecieron. Esto enseña que el Santo, bendito sea, desea las plegarias de los justos.
רב נחמן בר פפא הויא ליה ההיא גינתא שדי ביה ביזרני ולא צמח בעא רחמי אתא מיטרא וצמח אמר היינו דרב אסי:
Rav Najmán bar Papa tenía un jardín. Sembró semillas en él y no crecieron. Rezó, llegó la lluvia y crecieron. Dijo: «Este es precisamente el principio enseñado por Rav As í».
אמר רב חנן בר רבא (דברים יד, ז) השסועה בריה בפני עצמה היא שיש לה שני גבין ושני שדראות וכי משה רבינו קניגי היה או בליסטרי היה מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים
Rav Janán bar Rava dijo: la shesuá es una criatura independiente que posee dos espaldas y dos columnas vertebrales. ¿Acaso Moshé Rabenu era cazador o arquero para conocer semejante criatura? De aquí hay una refutación para quien dice que la Torá no proviene del Cielo.
א"ל רב חסדא לרב תחליפא בר אבינא זיל כתוב קניגי ובליסטרי באגדתיך ופרשה
Rav Jisda le dijo a Rav Tajlifa bar Avina: «Ve, escribe las palabras “cazador” y “arquero” en tu colección de enseñanzas agádicas y explícalas».
(יהושע יג, ג) (ואת) חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים אמר חמשה וחשיב שיתא אמר ר' יונתן ארונקי שלהן חמשה א"ל רב חסדא לר' תחליפא בר אבינא כתוב ארונקי באגדתיך ופרשה ופליגא דרב דאמר רב עוים מתימן באו
Está escrito: «Los cinco gobernantes de los filisteos: el de Gaza, el de Ashdod, el de Ashkelón, el de Gat, el de Ekrón y los avim». Dice cinco, pero enumera seis. Rabí Yonatán dijo: sus cinco gobernantes principales eran cinco; los avim no formaban un gobierno independiente. Rav Jisda le dijo a Rav Tajlifa bar Avina: «Escribe “sus gobernantes principales” en tu colección agádica y explícalo». Esto discrepa con Rav, pues Rav dijo que los avim vinieron de Yemen.
תניא נמי הכי עוים מתימן באו ולמה נקרא שמן עוים שעיותו את מקומן ד"א עוים שאיוו לאלהות הרבה ד"א עוים שכל הרואה אותם אוחזתו עוית א"ר יוסף ואית להו שיתסרי דרי שיני לכל חד וחד
También se enseñó así: los avim vinieron de Yemen. ¿Por qué se llamaron avim? Porque devastaron su lugar. Otra explicación: porque deseaban muchas divinidades. Otra explicación: porque quien los veía sufría espasmos. Rav Yosef dijo: cada uno de ellos tenía dieciséis hileras de dientes.
אמר ר"ש בן לקיש הרבה מקראות שראויין לשרוף כספרי מינין והן הן גופי תורה (דברים ב, כג) והעוים היושבים בחצרים עד עזה מאי נפקא לן מינה
Rabí Shimón ben Lakish dijo: existen muchos versículos que parecerían merecer ser quemados como libros de herejes, pero en realidad contienen principios fundamentales de la Torá. Por ejemplo: «Los avim, que habitaban en aldeas hasta Gaza». ¿Qué enseñanza práctica se obtiene de esto?
מדאשבעיה אבימלך לאברהם (בראשית כא, כג) אם תשקור לי ולניני ולנכדי אמר הקב"ה ליתו כפתורים ליפקו מעוים דהיינו פלשתים וליתו ישראל ליפקו מכפתורים
Avimélej había hecho jurar a Avraham: «No actuarás falsamente conmigo, con mi hijo ni con mi nieto». El Santo, bendito sea, dijo: «Que vengan los caftorim y expulsen a los avim, que pertenecían a los filisteos; después vendrá Israel y expulsará a los caftorim». De ese modo, Israel no quebrantaría el juramento hecho a Avimélej.
כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כא, כו) כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא והוא נלחם במלך מואב וגו' מאי נפקא מינה דאמר להו הקב"ה לישראל (דברים ב, ט) אל תצר את מואב אמר הקב"ה ליתי סיחון ליפוק ממואב וליתו ישראל וליפקו מסיחון והיינו דאמר רב פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון
Algo semejante ocurre con el versículo: «Jeshbón era la ciudad de Sijón, rey de los amorreos, quien había luchado contra el anterior rey de Moav». ¿Qué enseñanza práctica contiene? El Santo, bendito sea, había dicho a Israel: «No hostigues a Moav». Entonces hizo que Sijón conquistara la tierra de Moav, y después Israel pudo conquistarla de Sijón. Esto es lo que dijo Rav Papa: Amón y Moav fueron purificados mediante la conquista de Sijón.
(דברים ג, ט) צידונים יקראו לחרמון שריון תנא שניר ושריון מהרי ארץ ישראל מלמד שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו והעלה לו על שם הרי ארץ ישראל ללמדך שאפילו הרי ארץ ישראל חביבין על האומות העולם
Está escrito: «Los sidonios llaman al monte Jermón Sirión». Se enseñó que Senir y Sirión eran nombres de montañas de la Tierra de Israel. Esto enseña que cada una de las naciones fue y construyó para sí una gran ciudad, dándole el nombre de una montaña de la Tierra de Israel. Incluso las montañas de la Tierra de Israel son queridas por las naciones.
כיוצא בו (בראשית מז, כא) ואת העם העביר אותו לערים מאי נפקא מינה דלא ליקרו לאחיו גלוותא:
De modo semejante, está escrito: «Trasladó al pueblo a las ciudades». ¿Qué enseñanza práctica contiene? Yosef trasladó a los egipcios para que no llamaran exiliados a sus hermanos.
סימני העוף לא נאמרו: ולא והתניא (ויקרא יא, יג) נשר
La Mishná enseñó que las señales de las aves no fueron expresadas en la Torá. ¿Acaso no? Se enseñó respecto del águila:
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
16
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
חולין ס׳ ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 21 de julio de 2026.
