רבי חנניה בן (גמלא) אומר אף על הדם מן החי רבי חידקא אומר אף על הסירוס רבי שמעון אומר אף על הכישוף
Rabí Jananiá ben Gamlá dice: también la sangre de un animal vivo. Rabí Jidka dice: también la castración. Rabí Shimón dice: también la hechicería.
רבי יוסי אומר כל האמור בפרשת כישוף בן נח מוזהר עליו (דברים יח, י) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים וגו' ובגלל התועבות האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך ולא ענש אלא אם כן הזהיר
Rabí Yosí dice: todo lo mencionado en la sección sobre hechicería está prohibido a un descendiente de Noaj: (Deuteronomio 18:10) «No se hallará entre vosotros quien haga pasar a su hijo o hija por el fuego, adivino, agorero, observador de presagios, hechicero, encantador, consultor de ov o yidoní o quien pregunte a los muertos…». Y dice que por esas abominaciones el Señor expulsa a las naciones, pues no se impone castigo sin haber advertido antes.
רבי אלעזר אומר אף על הכלאים מותרין בני נח ללבוש כלאים ולזרוע כלאים ואין אסורין אלא בהרבעת בהמה ובהרכבת האילן
Rabí Elazar dice: también se les prohíben las mezclas de especies. Los descendientes de Noaj pueden vestir telas mezcladas y sembrar distintas especies, pero tienen prohibido cruzar animales diferentes e injertar árboles de especies diferentes.
מנהני מילי אמר ר' יוחנן דאמר קרא (בראשית ב, טז) ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל
¿De dónde se derivan las siete leyes? Rabí Yojanán dijo: del versículo (Génesis 2:16): «El Señor Dios mandó al hombre diciendo: De todo árbol del jardín podrás comer».
ויצו אלו הדינין וכן הוא אומר (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו'
«Mandó» alude a los tribunales, como está dicho (Génesis 18:19): «Lo he conocido para que mande a sus hijos…».
ה' זו ברכת השם וכן הוא אומר (ויקרא כד, טז) ונוקב שם ה' מות יומת אלהים זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר (שמות כ, ב) לא יהיה לך אלהים אחרים על האדם זו שפיכות דמים וכן הוא אומר (בראשית ט, ו) שופך דם האדם וגו'
«El Señor» alude a la blasfemia, como está dicho (Levítico 24:16): «El que pronuncie el Nombre del Señor ciertamente morirá». «Dios» alude a la idolatría, como está escrito (Éxodo 20:3): «No tendrás otros dioses». «Al hombre» alude al derramamiento de sangre, según (Génesis 9:6): «Quien derrame sangre humana…».
לאמר זו גילוי עריות וכן הוא אומר (ירמיהו ג, א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר מכל עץ הגן ולא גזל אכל תאכל ולא אבר מן החי
«Diciendo» alude a las relaciones sexuales prohibidas, según (Jeremías 3:1): «Diciendo: si un hombre despide a su esposa y ella se va y es de otro hombre…». «De todo árbol del jardín», pero no del robo; «Podrás comer», pero no un miembro de un animal vivo.
כי אתא רבי יצחק תני איפכא ויצו זו עבודת כוכבים אלהים זו דינין
Cuando llegó Rabí Yitzjak, enseñó a la inversa: «Mandó» alude a la idolatría y «Dios» a los tribunales.
בשלמא אלהים זו דינין דכתיב (שמות כב, ז) ונקרב בעל הבית אל האלהים אלא ויצו זו ע"ז מאי משמע
Que «Dios» puede referirse a tribunales se entiende, pues está escrito (Éxodo 22:7): «El dueño de la casa se acercará ante los jueces [elohim]». Pero ¿cómo se aprende la idolatría de «mandó»?
רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר (שמות לב, ח) סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם וגו' וחד אמר (הושע ה, יב) עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו
Rav Jisdá y Rav Yitzjak bar Avudimí discreparon. Uno lo aprende de (Éxodo 32:8): «Pronto se apartaron del camino que les había mandado; se hicieron…». El otro de (Oseas 5:11): «Efraím está oprimido, quebrantado por el juicio, porque quiso seguir un mandato».
מאי בינייהו איכא בינייהו עכו"ם שעשה ע"ז ולא השתחוה לה למאן דאמר עשו משעת עשייה מיחייב למאן דאמר כי הואיל הלך עד דאזיל בתרה ופלח לה
¿Cuál es la diferencia práctica? Un no judío que fabricó un ídolo pero no se postró ante él: según quien se basa en «Se hicieron», es culpable desde que lo fabricó; según quien se basa en «Quiso seguir», solo cuando empieza a seguirlo y adorarlo.
אמר רבא ומי איכא למאן דאמר עכו"ם שעשאה ע"ז ולא השתחוה לה חייב והתניא בעכו"ם דברים שבית דין של ישראל ממיתין עליהן בן נח מוזהר עליהן אין בית דין של ישראל ממיתין עליהן אין בן נח מוזהר עליהן למעוטי מאי לאו למעוטי עכו"ם שעשה ע"ז ולא השתחוה לה
Ravá dijo: «¿Existe alguien que sostenga que un no judío que hizo un ídolo y no se postró ante él es culpable?». Se enseñó que, respecto de idolatría, los descendientes de Noaj tienen prohibido lo que un tribunal israelita castiga con muerte, pero no aquello que no castiga con muerte. ¿No se excluye así al fabricante del ídolo que no se postró?
אמר רב פפא לא למעוטי גיפוף ונישוק
Rav Papá respondió: no; excluye abrazar y besar a un ídolo.
גיפוף ונישוק דמאי אילימא כדרכה בר קטלא הוא אלא למעוטי שלא כדרכה
¿De qué manera lo abraza o besa? Si es su forma habitual de adoración, merece pena de muerte. Más bien, se excluyen esos actos cuando no son su forma habitual de culto.
דינין בני נח איפקוד והתניא עשר מצות נצטוו ישראל במרה שבע שקיבלו עליהן בני נח והוסיפו עליהן דינין ושבת וכיבוד אב ואם
¿Los descendientes de Noaj recibieron el precepto de establecer tribunales? Se enseñó que Israel recibió diez preceptos en Mará: los siete que ya habían aceptado los descendientes de Noaj y, además, tribunales, Shabat y honrar a padre y madre.
דינין דכתיב (שמות טו, כה) שם שם לו חוק ומשפט שבת וכיבוד אב ואם דכתיב (דברים ה, יא) כאשר צוך ה' אלהיך ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה
Los tribunales, porque está escrito (Éxodo 15:25): «Allí les dio ley y ordenanza». Shabat y honrar a los padres, porque está escrito (Deuteronomio 5:12): «Como te mandó el Señor tu Dios»; Rav Yehudá dijo que significa «como te mandó en Mará».
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא נצרכה אלא לעדה ועדים והתראה
Rav Najmán dijo en nombre de Rabá bar Abuhá: lo nuevo era la obligación de una comunidad de jueces, testigos y advertencia.
אי הכי מאי והוסיפו עליהן דינין
Si es así, ¿por qué se dice que «añadieron tribunales»?
אלא אמר רבא לא נצרכה אלא לדיני קנסות אכתי והוסיפו בדינין מיבעי ליה
Ravá respondió que lo nuevo era el derecho relativo a multas. Pero todavía debería decir «añadieron normas de los tribunales».
אלא אמר רב אחא בר יעקב לא נצרכה אלא להושיב בית דין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר והא בני נח לא איפקוד והתניא כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר כך נצטוו בני נח להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר
Rav Ajá bar Yaakov dijo que lo nuevo era establecer tribunales en cada distrito y en cada ciudad. ¿Pero no se ordenó esto también a los descendientes de Noaj? Se enseñó que así como Israel fue ordenado establecer tribunales en cada distrito y ciudad, también los descendientes de Noaj.
אלא אמר רבא האי תנא תנא דבי מנשה הוא דמפיק ד"ך ועייל ס"ך
Ravá concluyó que este tana sigue a la escuela de Menashé, que quita dos leyes e introduce otras dos: excluye tribunales y blasfemia, e incluye castración y mezclas.
דתנא דבי מנשה שבע מצות נצטוו בני נח ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים גזל ואבר מן החי סירוס וכלאים
Pues la escuela de Menashé enseñó que los descendientes de Noaj recibieron siete preceptos: idolatría, relaciones sexuales prohibidas, derramamiento de sangre, robo, comer un miembro de un animal vivo, castración y mezclas de especies.
רבי יהודה אומר אדם הראשון לא נצטווה אלא על ע"ז בלבד שנאמר ויצו ה' אלהים על האדם רבי יהודה בן בתירה אומר אף על ברכת השם ויש אומרים אף על הדינים
Rabí Yehudá dice que al primer hombre solo se le prohibió la idolatría, como está dicho «El Señor Dios mandó al hombre». Rabí Yehudá ben Beteirá añade la blasfemia, y algunos añaden los tribunales.
כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב אלהים אני לא תקללוני אלהים אני לא תמירוני אלהים אני יהא מוראי עליכם כמאן כיש אומרים
¿Según quién va lo que Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: «Soy Dios, no me maldigáis; soy Dios, no me sustituyáis; soy Dios, que mi temor esté sobre vosotros»? Según «algunos dicen».
תנא דבי מנשה אי דריש ויצו אפילו הנך נמי אי לא דריש ויצו הני מנא ליה
Si la escuela de Menashé interpreta «mandó», también debería derivar de ahí las otras leyes. Y si no lo interpreta, ¿de dónde las obtiene?
לעולם לא דריש ויצו הני כל חדא וחדא באפי נפשיה כתיבא ע"ז וגילוי עריות
En realidad no interpreta «mandó», sino que cada una de esas leyes está escrita de manera independiente. Idolatría y relaciones sexuales prohibidas…
סנהדרין נ״ו ב
26 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
