Shabat 156a:1
רבי יוסי בר' יהודה היא והנ"מ הוא דמשני היכי משני א"ר חסדא על יד על יד
Se trata de Rabí Yosei bar Yehudá, y esto únicamente si se cambia la manera habitual. ¿Cómo? Rav Jisdá dijo: Preparando poca cantidad cada vez.
רבי יוסי בר' יהודה היא והנ"מ הוא דמשני היכי משני א"ר חסדא על יד על יד
Se trata de Rabí Yosei bar Yehudá, y esto únicamente si se cambia la manera habitual. ¿Cómo? Rav Jisdá dijo: Preparando poca cantidad cada vez.
ושוין שבוחשין את השתית בשבת ושותים זיתום המצרי והאמרת אין גובלין ל"ק הא בעבה הא ברכה והני מילי הוא דמשני
Todos concuerdan en que se puede revolver una mezcla ligera de harina tostada en Shabat y beber una bebida egipcia llamada zitum. Pero ¿no dijiste que no se puede amasar? No hay contradicción: allí se trata de una mezcla espesa y aquí de una líquida; además, debe prepararse de manera diferente a la habitual.
היכי משני אמר רב יוסף בחול נותן את החומץ ואח"כ נותן את השתית בשבת נותן את השתית ואח"כ נותן את החומץ לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשיה דקא גביל וספי ליה לתוריה בטש ביה אתא אבוה אשכחיה א"ל הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב ומנו רבי ירמיה בר אבא גובלין ולא מספין ודלא לקיט בלישניה מהלקיטין ליה וה"מ הוא דמשני
¿Cómo se cambia? Rav Yosef dijo: Entre semana se vierte primero vinagre y después la harina tostada; en Shabat se pone primero la harina y después el vinagre. Leví, hijo de Rav Huna bar Jiyá, encontró al encargado de amasar de su padre preparando la mezcla y dándosela de comer al buey, y lo reprendió. Su padre vino y le dijo: Así dijo tu abuelo materno en nombre de Rav, es decir, Rabí Yirmeyá bar Abá: Se puede amasar, pero no darle de comer al animal de manera forzada; al que no puede recoger la comida con la lengua, se le puede poner en la boca. Esto se aplica siempre que se cambie la manera de preparación.
היכי משני אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי שתי וערב והא לא מערב שפיר אמר רב יהודה מנערו לכלי
¿Cómo se cambia? Rav Yeimar bar Shalmiá dijo en nombre de Abayé: Mezclando en sentido horizontal y vertical. Pero eso no mezcla bien. Rav Yehudá dijo: Después se sacude el recipiente.
כתיב אפינקסיה דזעירי אמרית קדם רבי ומנו רבי חייא מהו לגבל אמר אסור מהו לפרק אמר מותר אמר רב [מנשיא] חד קמי חד תרי קמי תרי שפיר דמי תלתא קמי תרי אסור רב יוסף אמר קב ואפילו קביים עולא אמר כור ואפילו כוריים
Estaba escrito en el cuaderno de Zeirí: Pregunté ante Rabí, es decir, Rabí Jiyá: ¿Se puede amasar? Respondió: Prohibido. ¿Se puede deshacer una mezcla ya hecha? Respondió: Permitido. Rav Menashia dijo: Una porción ante una persona, o dos ante dos, está permitido; tres porciones ante dos, prohibido. Rav Yosef dijo: Una medida o incluso dos medidas. Ula dijo: Una medida enorme o incluso dos medidas enormes.
כתיב אפינקסיה דלוי אמרית קדם רבי ומנו רבינו הקדוש על דהוו גבלין שתיתא בבבל והוה צוח רבי ומנו רבינו הקדוש על דהוו גבלין שתיתא ולית דשמיע ליה ולית חילא בידיה למיסר מדרבי יוסי בר' יהודה
En el cuaderno de Leví estaba escrito: Pregunté ante Rabí, nuestro santo maestro, acerca de que en Babilonia amasaban harina tostada. Rabí protestaba porque amasaban esa harina, pero nadie lo escuchaba ni podía impedirlo, debido a la opinión de Rabí Yosei bar Yehudá.
כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי האי מאן דבחד בשבא יהי גבר ולא חדא ביה
En el cuaderno de Rabí Yehoshúa ben Leví estaba escrito: Quien nace el primer día de la semana será una persona de una sola característica marcada.
מאי [ולא חדא ביה] אילימא ולא חד לטיבו והאמר רב אשי אנא בחד בשבא הואי אלא לאו חדא לבישו והאמר רב אשי אנא ודימי בר קקוזתא הוויין בחד בשבא אנא מלך והוא הוה ריש גנבי אלא אי כולי לטיבו אי כולי לבישו (מאי טעמא דאיברו ביה אור וחושך)
¿Qué significa «una sola característica»? Si significa solo una buena, Rav Ashi dijo: Yo nací el primer día. Si significa solo una mala, Rav Ashi también dijo: Dimi bar Kakuzta y yo nacimos el primer día; yo llegué a ser jefe y él jefe de ladrones. Más bien, todo en él será para bien o todo para mal. ¿Por qué? Porque ese día fueron creadas la luz y la oscuridad.
האי מאן דבתרי בשבא יהי גבר רגזן מ"ט משום דאיפליגו ביה מיא האי מאן דבתלתא בשבא יהי גבר עתיר וזנאי יהא מ"ט משום דאיברו ביה עשבים האי מאן דבארבעה בשבא יהי גבר חכים) ונהיר מ"ט משום דאיתלו ביה מאורות
Quien nace el segundo día será iracundo, porque ese día se separaron las aguas. Quien nace el tercero será rico y apasionado, porque ese día se crearon las plantas. Quien nace el cuarto será sabio e iluminado, porque ese día fueron colocadas las luminarias.
האי מאן דבחמשה בשבא יהי גבר גומל חסדים מ"ט משום דאיברו ביה דגים ועופות האי מאן דבמעלי שבתא יהי גבר חזרן אמר ר"נ בר יצחק חזרן במצות האי מאן דבשבתא יהי בשבתא ימות על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא אמר רבא בר רב שילא וקדישא רבא יתקרי
Quien nace el quinto día hará actos de bondad, porque ese día fueron creados los peces y las aves. Quien nace en la víspera de Shabat será afanoso; Rav Najmán bar Yitzjak dijo: Afanoso en el cumplimiento de las mitzvot. Quien nace en Shabat morirá en Shabat, porque se profanó por él el gran día de Shabat. Rava bar Rav Shila dijo: Y será llamado un gran santo.
אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם האי מאן דבחמה יהי גבר זיותן יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה ורזוהי גליין אם גניב לא מצלח האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי יהי מ"ט משום דאיתיליד ביה נורא האי מאן דבכוכב יהי גבר נהיר וחכים משום דספרא דחמה הוא האי מאן דבלבנה יהי גבר סביל מרעין בנאי וסתיר סתיר ובנאי אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין אם גנב מצלח האי מאן דבשבתאי יהי גבר מחשבתיה בטלין ואית דאמרי כל דמחשבין עליה בטלין האי מאן דבצדק יהי גבר צדקן אמר ר"נ בר יצחק וצדקן במצות האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא א"ר אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא אמר רבה אנא במאדים הואי אמר אביי מר נמי עניש וקטיל
Rabí Janiná les dijo: Id y decid al hijo de Leví que no es la influencia del día, sino la de la hora, la que determina el carácter. Quien nace bajo el Sol será radiante, comerá y beberá de lo suyo, sus secretos quedarán al descubierto y, si roba, no tendrá éxito. Quien nace bajo Venus será rico y apasionado, pues bajo ese astro nació el fuego. Quien nace bajo Mercurio será inteligente e iluminado, porque es escriba del Sol. Quien nace bajo la Luna sufrirá enfermedades, construirá y derribará y volverá a construir, comerá y beberá de lo ajeno, sus secretos quedarán ocultos y, si roba, tendrá éxito. Quien nace bajo Saturno verá frustrados sus pensamientos; otros dicen que se frustrarán las conspiraciones contra él. Quien nace bajo Júpiter será justo; Rav Najmán bar Yitzjak dijo: Justo en las mitzvot. Quien nace bajo Marte derramará sangre. Rav Ashi dijo: Puede hacerse sangrador, ladrón, matarife o mohel. Rabá dijo: Yo nací bajo Marte. Abayé respondió: El maestro también castiga y da muerte.
איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דא"ר יוחנן מניין שאין מזל לישראל שנאמר (ירמיהו י, ב) כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה הם יחתו ולא ישראל
Se discutió: Rabí Janiná dijo: La influencia de los astros hace sabio y rico, y existe influencia astral sobre Israel. Rabí Yojanán dijo: Israel no está sometido a tal influencia. Esto concuerda con su enseñanza: ¿De dónde sabemos que los astros no determinan el destino de Israel? De «Así dice el Señor: No aprendáis el camino de las naciones ni os aterroricéis por las señales del cielo, aunque las naciones se aterroricen por ellas» (Jeremías 10:2). Ellas sí se aterran, pero Israel no.
ואף רב סבר אין מזל לישראל דאמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר (בראשית טו, ה) ויוצא אותו החוצה אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע (בראשית טו, ג) בן ביתי יורש אותי אמר לו לאו (בראשית טו, ד) כי אם אשר יצא ממעיך
Rav también sostuvo que Israel no está sujeto al destino astral. Rav Yehudá dijo en su nombre: ¿De dónde? De «Y lo sacó afuera» (Génesis 15:5). Abraham dijo ante el Santo, bendito sea: Señor del universo, «uno nacido en mi casa me heredará» (Génesis 15:3). Él respondió: No, sino «el que salga de tus entrañas» (Génesis 15:4).
אמר לפניו רבש"ע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל מאי דעתיך
Abraham dijo: Señor del universo, he consultado mis conocimientos astrológicos y no estoy destinado a engendrar un hijo. Él respondió: Sal de tu astrología, pues Israel no está sometido a tal destino. ¿Qué es lo que has visto...?
שבת קנ״ו א
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.