Shabat 88a:1
לרבנן ח' חסרים עבוד
según los sabios hubo ocho meses cortos.
לרבנן ח' חסרים עבוד
según los sabios hubo ocho meses cortos.
ת"ש דתניא בסדר עולם ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהן בחמשה עשר יצאו ואותו היום ע"ש היה ומדריש ירחא דניסן ערב שבת ריש ירחא דאייר חד בשבא וסיון בתרי בשבא קשיא לר' יוסי אמר לך ר' יוסי הא מני רבנן היא
Escucha: Se enseñó en Seder Olam que, en el Nisán de la salida de Egipto, Israel sacrificó Pésaj el catorce y salió el quince, que fue viernes. Si el primero de Nisán fue viernes, el primero de Iyar fue domingo y el de Siván lunes, lo cual contradice a Rabí Yosi. Él respondería: Esta enseñanza es de los sabios.
ת"ש רבי יוסי אומר בשני עלה משה וירד בשלישי עלה וירד בד' ירד ושוב לא עלה ומאחר שלא עלה מהיכן ירד אלא ברביעי עלה וירד בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן בששי לא היה לו פנאי מאי לאו משום תורה
Escucha: Rabí Yosi dice que Moshé subió y bajó el segundo día; volvió a subir y bajar el tercero; el cuarto bajó y no volvió a subir. Pero, si no subió, ¿de dónde bajó? Mejor: El cuarto subió y bajó; el quinto construyó un altar y ofreció sacrificio; el sexto no tuvo tiempo. ¿Acaso porque iba a recibir la Torá?
לא משום טורח שבת דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי כמאן כרבנן:
No, por los preparativos de Shabat. Un hombre de Galilea expuso ante Rav Jisdá: Bendito sea el Misericordioso, que entregó una Torá triple a un pueblo triple, por medio de un tercero, en el tercer día, en el tercer mes. ¿Según quién? Según los sabios.
(שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט, כז) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר
«Se situaron al pie del monte» (Éxodo 19:17). Rabí Avdimi bar Jamá bar Jasá dijo: Esto enseña que el Santo, bendito sea, suspendió el monte sobre ellos como una cuba y dijo: «Si aceptáis la Torá, bien; y si no, aquí será vuestra tumba». Rav Ajá bar Yaakov dijo: Esto constituye un gran argumento para impugnar la obligación de la Torá. Rabá dijo: Sin embargo, volvieron a aceptarla en los días de Ajashverosh, como está escrito: «Los judíos confirmaron y aceptaron» (Ester 9:27), confirmando lo que ya habían aceptado.
אמר חזקיה מאי דכתיב (תהלים עו, ט) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה ולמה יראה כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (בראשית א, לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ה' יתירה למה לי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו:
Jizkiyá dijo: ¿Qué significa «Desde los cielos hiciste oír el juicio; la tierra temió y quedó quieta» (Salmos 76:9)? Si temía, ¿por qué quedó quieta? Y si estaba quieta, ¿por qué temía? Primero temió y luego se tranquilizó. ¿Por qué temía? Según Reish Lakish, que explicó por qué «Fue la tarde y fue la mañana, el día sexto» (Génesis 1:31) lleva una letra adicional: el Santo, bendito sea, estableció una condición con toda la creación: «Si Israel acepta la Torá, continuaréis existiendo; si no, os devolveré al caos y al vacío».
דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום שנאמר (שמות לג, ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב א"ר חמא בר' חנינא בחורב טענו בחורב פרקו בחורב טענו כדאמרן בחורב פרקו דכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו' א"ר יוחנן וכולן זכה משה ונטלן דסמיך ליה ומשה יקח את האהל אמר ר"ל עתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר (ישעיהו לה, י) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם
Rabí Simai enseñó: Cuando Israel antepuso «Haremos» a «Escucharemos», seiscientos mil ángeles servidores vinieron y colocaron dos coronas a cada israelita, una por «Haremos» y otra por «Escucharemos». Cuando Israel pecó, un millón doscientos mil ángeles destructores descendieron y se las quitaron, como dice «Los hijos de Israel se despojaron de sus adornos desde el monte Horeb» (Éxodo 33:6). Rabí Jamá bar Rabí Janina dijo: En Horeb las recibieron y en Horeb las perdieron. Rabí Yojanán dijo: Moshé mereció recibirlas todas, pues a continuación dice «Y Moshé tomaba la tienda». Reish Lakish dijo: El Santo, bendito sea, nos las devolverá en el futuro: «Los redimidos del Señor volverán, llegarán a Sion con cánticos y alegría eterna sobre sus cabezas» (Isaías 35:10), la alegría que tuvieron antaño sobre sus cabezas.
אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב (תהלים קג, כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע א"ר חמא ברבי חנינא מ"ד (שיר השירים ב, ג) כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע
Rabí Elazar dijo: Cuando Israel antepuso «Haremos» a «Escucharemos», una voz celestial proclamó: «¿Quién reveló a mis hijos este secreto de los ángeles servidores?». Como está escrito: «Bendecid al Señor, sus ángeles, poderosos en fuerza, que cumplen su palabra, obedeciendo la voz de su palabra» (Salmos 103:20): primero hacer y luego escuchar. Rabí Jamá bar Rabí Janina explicó: «Como manzano entre los árboles del bosque» (Cantar de los Cantares 2:3). ¿Por qué se compara Israel con un manzano? Así como el fruto aparece antes de las hojas, Israel antepuso «Haremos» a «Escucharemos».
ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא א"ל עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו ברישא איבעי' לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו א"ל אנן
Un saduceo vio a Rabá estudiando atentamente, con los dedos de una mano bajo la pierna, apretándolos tanto que sangraban. Le dijo: «¡Pueblo impulsivo, que adelantasteis la boca al oído! Aún persistís en vuestra precipitación. Primero deberíais haber escuchado; si podíais cumplir, aceptaríais, y si no, no». Rabá respondió: Nosotros,
שבת פ״ח א
9 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.