גופו מבבל וראשו מארץ ישראל ואבריו משאר ארצות עגבותיו א"ר אחא מאקרא דאגמא
…tenía el cuerpo formado con tierra de Babilonia, la cabeza de la Tierra de Israel y las extremidades del resto de las tierras. ¿Y las nalgas? Dijo Rabí Ajá: de Akra de Agamá.
א"ר יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן עשירית סרח אחת עשרה נידון שתים עשרה נטרד והלך לו שנאמר (תהלים מט, יג) אדם ביקר בל ילין
Rabí Yojanán bar Janiná dijo: el día tiene doce horas. En la primera se reunió su polvo; en la segunda fue formado como una masa; en la tercera se extendieron sus miembros; en la cuarta se le infundió el alma; en la quinta se puso de pie; en la sexta dio nombres; en la séptima se unió a él Javá; en la octava subieron dos al lecho y bajaron cuatro; en la novena recibió la prohibición de comer del árbol; en la décima pecó; en la undécima fue juzgado; en la duodécima fue expulsado y se marchó, como está dicho (Salmos 49:13): «El hombre no permanece en su esplendor ni una noche».
אמר רמי בר חמא אין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לו כבהמה שנאמר (תהלים מט, יג) נמשל כבהמות נדמו:
Dijo Ramí bar Jamá: una bestia feroz no domina al hombre a menos que este se le asemeje a un animal, como está dicho (Salmos 49:13): «Es comparado a las bestias, a las cuales se asemeja».
(שע"ה בסו"ף ארמ"י סימן) אמר רב יהודה א"ר בשעה שבקש הקב"ה לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו אמרו לפניו רבש"ע מה מעשיו אמר להן כך וכך מעשיו
Señal mnemotécnica: SHAÁ, BASOF, ARAMÍ. Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: cuando el Santo, bendito sea, quiso crear al hombre, creó un grupo de ángeles servidores y les preguntó: «¿Queréis que hagamos un hombre a nuestra imagen?». Ellos preguntaron: «Señor del universo, ¿cuáles serán sus obras?». Él les respondió: «Tales y tales serán sus obras».
אמרו לפניו רבש"ע (תהלים ח, ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם וכן כת שניה כת שלישית אמרו לפניו רבש"ע ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו כל העולם כולו שלך הוא כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה
Ellos dijeron: «Señor del universo, ¿qué es el hombre para que te acuerdes de él y el hijo del hombre para que lo visites?» (Salmos 8:5). Él extendió su dedo meñique entre ellos y los quemó; hizo lo mismo con un segundo grupo. El tercero dijo: «Señor del universo, ¿de qué sirvió lo que te dijeron los anteriores? Todo el universo es tuyo. Haz en tu mundo cuanto desees».
כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין אמרו לפניו רבש"ע לא יפה אמרו ראשונים לפניך אמר להן (ישעיהו מו, ד) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו'
Cuando llegó la generación del Diluvio y la de la dispersión, cuyas obras eran corruptas, los ángeles dijeron: «Señor del universo, ¿acaso no hablaron bien los primeros?». Él les respondió (Isaías 46:4): «Hasta vuestra vejez yo soy el mismo, y hasta las canas os sostendré…».
אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה שנאמר (דברים ד, לב) למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים כיון שסרח הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו שנאמר (תהלים קלט, ה) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה
Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: Adam, el primer hombre, se extendía de un extremo del mundo al otro, como está dicho (Deuteronomio 4:32): «Desde el día que Dios creó al hombre sobre la tierra y desde un extremo del cielo hasta el otro». Cuando pecó, el Santo, bendito sea, puso su mano sobre él y lo redujo, como está dicho (Salmos 139:5): «Por detrás y por delante me rodeaste, y pusiste sobre mí tu mano».
אמר ר"א אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע היה שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים (עד קצה השמים) כיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו שנאמר אחור וקדם צרתני וגו' קשו קראי אהדדי אידי ואידי חדא מידה היא
Rabí Elazar dijo: el primer hombre medía desde la tierra hasta el firmamento, como está dicho: «Desde el día que Dios creó al hombre sobre la tierra y desde un extremo del cielo hasta el otro». Cuando pecó, el Santo, bendito sea, puso sobre él su mano y lo redujo, según «Por detrás y por delante me rodeaste…». Los versículos parecen contradecirse, pero ambos describen una misma medida.
ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמי ספר שנאמר (תהלים קלט, יז) ולי מה יקרו רעיך אל
Rav Yehudá dijo asimismo en nombre de Rav: Adam, el primer hombre, hablaba arameo, como está dicho (Salmos 139:17): «¡Cuán preciosos son para mí tus pensamientos, oh Dios!».
והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (בראשית ה, א) זה ספר תולדות אדם מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר ולי מה יקרו רעיך אל
A eso se refiere Reish Lakish cuando pregunta por (Génesis 5:1) «Este es el libro de las generaciones de Adam»: enseña que el Santo, bendito sea, le mostró cada generación y sus maestros, cada generación y sus sabios. Cuando llegó a la generación de Rabí Akiva, se alegró de su Torá y se entristeció por su muerte, y dijo: «¡Cuán preciosos son para mí tus pensamientos, oh Dios!».
ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מין היה שנאמר (בראשית ג, ט) ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה אן נטה לבך רבי יצחק אמר מושך בערלתו היה כתיב הכא (הושע ו, ז) והמה כאדם עברו ברית וכתיב התם (בראשית ט, ט) את בריתי הפר
Rav Yehudá dijo además en nombre de Rav: Adam, el primer hombre, fue un hereje, como está dicho (Génesis 3:9): «El Señor Dios llamó al hombre y le dijo: ¿Dónde estás?», es decir, ¿hacia dónde se inclinó tu corazón? Rabí Yitzjak dijo que tiraba de su prepucio para ocultar la circuncisión, pues aquí está escrito (Oseas 6:7): «Pero ellos, como Adam, transgredieron el pacto», y allí (Génesis 9:9): «Mi pacto quebrantó».
רב נחמן אמר כופר בעיקר היה כתיב הכא עברו ברית וכתיב התם (את בריתי הפר) (ירמיהו כב, ט) ואמרו על אשר עזבו (את) ברית ה' (אלהי אבותם)
Rav Najmán dijo: negaba el principio fundamental de la fe, pues aquí está escrito «Transgredieron el pacto», y allí (Jeremías 22:9): «Porque abandonaron el pacto del Señor, Dios de sus padres».
תנן התם ר"א אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס אמר ר' יוחנן ל"ש אלא אפיקורוס (של) עובדי כוכבים אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי
Aprendimos allí: Rabí Elazar dice: «Sé diligente en el estudio de la Torá y sabe qué responder a un epicúreo». Rabí Yojanán dijo: esto solo se refiere al epicúreo de los idólatras; pero a un epicúreo judío, cuanto más le respondas, más se obstinará en su negación.
א"ר יוחנן כ"מ שפקרו המינים תשובתן בצידן (בראשית א, כו) נעשה אדם בצלמנו (ואומר) (בראשית א, כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו (בראשית יא, ז) הבה נרדה ונבלה שם שפתם (בראשית יא, ה) וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל (בראשית לה, ז) כי שם נגלו אליו האלהים (בראשית לה, ג) לאל העונה אותי ביום צרתי
Dijo Rabí Yojanán: dondequiera que los herejes encuentran apoyo para sus argumentos, la respuesta está al lado: (Génesis 1:26) «Hagamos al hombre a nuestra imagen», seguido por (Génesis 1:27) «Dios creó al hombre a su imagen»; (Génesis 11:7) «Descendamos y confundamos su lengua», y (Génesis 11:5) «El Señor descendió para ver la ciudad y la torre»; (Génesis 35:7) «Allí se le revelaron Dios», y (Génesis 35:3) «Al Dios que me respondió el día de mi angustia».
(דברים ד, ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו (שמואל ב ז, כג) ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם (דניאל ז, ט) עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב
(Deuteronomio 4:7) «¿Qué gran nación tiene a Dios tan cercano como el Señor nuestro Dios siempre que lo invocamos?»; (2 Samuel 7:23) «¿Qué pueblo es como tu pueblo Israel, nación única en la tierra, a la que Dios fue a redimir para sí como pueblo?»; (Daniel 7:9) «Hasta que fueron colocados los tronos y se sentó el Anciano de Días».
הנך למה לי כדרבי יוחנן דא"ר יוחנן אין הקב"ה עושה דבר אא"כ נמלך בפמליא של מעלה שנאמר (דניאל ד, יד) בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאילתא
¿Para qué sirven estas expresiones? Como enseñó Rabí Yojanán: el Santo, bendito sea, no hace nada sin consultar a su corte celestial, como está dicho (Daniel 4:14): «La sentencia es por decreto de los vigilantes, y la decisión por palabra de los santos».
התינח כולהי עד די כרסוון רמיו מאי איכא למימר אחד לו ואחד לדוד דתניא אחד לו ואחד לדוד דברי ר"ע א"ל ר' יוסי עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול אלא אחד לדין ואחד לצדקה
Esto sirve para todos los casos, pero ¿qué diremos sobre «hasta que fueron colocados los tronos»? Uno es para Él y otro para David, como se enseñó: uno para Él y otro para David, palabras de Rabí Akiva. Rabí Yosí le dijo: «Akiva, ¿hasta cuándo tratarás lo divino como algo profano? Más bien, uno es para el juicio y otro para la misericordia».
קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ת"ש דתניא אחד לדין ואחד לצדקה דברי ר"ע א"ל ר' אלעזר בן עזריא עקיבא מה לך אצל הגדה כלך אצל נגעים ואהלות אלא אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב עליו שרפרף להדום רגליו
¿Aceptó su opinión o no? Ven y escucha: se enseñó «Uno para el juicio y otro para la misericordia», palabras de Rabí Akiva. Rabí Elazar ben Azariá le dijo: «Akiva, ¿qué tienes tú que ver con la agadá? Vuelve a las leyes de afecciones y de tiendas. Más bien, uno es un trono y otro un escabel: el trono para sentarse en él y el escabel para apoyar sus pies».
אמר רב נחמן האי מאן דידע לאהדורי למינים כרב אידית ליהדר ואי לא לא ליהדר אמר ההוא מינא לרב אידית כתיב (שמות כד, א) ואל משה אמר עלה אל ה' עלה אלי מיבעי ליה א"ל זהו מטטרון ששמו כשם רבו דכתיב (שמות כג, כא) כי שמי בקרבו
Dijo Rav Najmán: quien sepa responder a los herejes como Rav Idit, que responda; quien no, que no responda. Un hereje dijo a Rav Idit: «Está escrito (Éxodo 24:1): “Y a Moshé dijo: sube al Señor”. ¿No debería decir “sube a mí”?». Le respondió: «Es Metatrón, cuyo nombre es como el de su Señor, según (Éxodo 23:21): “Porque mi nombre está en él”».
אי הכי ניפלחו ליה כתיב (שמות כג, כא) אל תמר בו אל תמירני בו אם כן לא ישא לפשעכם למה לי א"ל הימנותא בידן דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה דכתיב (שמות לג, טו) ויאמר אליו אם אין פניך הולכים וגו'
«Si es así, adorémoslo». Está escrito (Éxodo 23:21): «No te rebeles contra él», es decir, «No me sustituyas por él». «Entonces, ¿por qué dice “No perdonará vuestras transgresiones”?». Le respondió: «Tenemos por tradición que no lo aceptamos ni siquiera como mensajero, pues está escrito (Éxodo 33:15): “Si tu presencia no va con nosotros…”».
אמר ליה ההוא מינא לר' ישמעאל בר' יוסי כתיב (בראשית יט, כד) וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מאתו מיבעי ליה א"ל ההוא כובס שבקיה אנא מהדרנא ליה דכתיב (בראשית ד, כג) ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך נשיי מיבעי ליה אלא משתעי קרא הכי הכא נמי משתעי קרא הכי א"ל מנא לך הא מפירקיה דר"מ שמיע לי
Un hereje dijo a Rabí Yishmael hijo de Rabí Yosí: «Está escrito (Génesis 19:24): “El Señor hizo llover sobre Sodoma y Gomorra azufre y fuego de parte del Señor”. ¿No debería decir “de parte de Él”?». Un lavandero le dijo: «Déjamelo; yo le responderé. Está escrito (Génesis 4:23): “Lamej dijo a sus mujeres: Adá y Tzilá, escuchad mi voz, mujeres de Lamej”. ¿No debería decir “mis mujeres”? Es la forma de hablar de la Escritura; aquí también habla así». Le preguntaron: «¿De dónde sabes eso?». Respondió: «Lo oí en la clase de Rabí Meir».
דא"ר יוחנן כי הוה דריש ר' מאיר בפירקיה הוה דריש תילתא שמעתא תילתא אגדתא תילתא מתלי ואמר ר' יוחנן ג' מאות משלות שועלים היו לו לרבי מאיר ואנו אין לנו אלא שלש
Pues Rabí Yojanán dijo: cuando Rabí Meir enseñaba en su clase, dedicaba un tercio a halajá, un tercio a agadá y un tercio a parábolas. Rabí Yojanán dijo también: Rabí Meir conocía trescientas fábulas de zorros, y nosotros conservamos solo tres.
סנהדרין ל״ח ב
22 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
