Shabat 63a:1
ביין חרדלי במסב רחב או במסב קצר בחבר טוב או בחבר רע א"ר חסדא וכולן לזנות
vino picante? ¿En un asiento amplio o en uno estrecho? ¿Con un buen compañero o con uno malo? Dijo Rav Jisdá: Todo ello eran alusiones a la promiscuidad.
ביין חרדלי במסב רחב או במסב קצר בחבר טוב או בחבר רע א"ר חסדא וכולן לזנות
vino picante? ¿En un asiento amplio o en uno estrecho? ¿Con un buen compañero o con uno malo? Dijo Rav Jisdá: Todo ello eran alusiones a la promiscuidad.
אמר רחבה אמר רבי יהודה עצי ירושלים של קינמון היו ובשעה שהיו מסיקין מהן ריחן נודף בכל ארץ ישראל ומשחרבה ירושלים נגנזו ולא נשתייר אלא כשעורה ומשתכח בגזאי דצימצמאי מלכתא:
Dijo Rajavá en nombre de Rabí Yehudá: Los árboles de Jerusalén eran de canela, y cuando los usaban como combustible, su aroma se difundía por toda la tierra de Israel. Desde que Jerusalén fue destruida, quedaron ocultos y no permaneció más que una cantidad del tamaño de un grano de cebada, que se encuentra entre los tesoros de la reina Tzimtzemai.
מתני׳ לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת
Mishná: Un hombre no saldrá con espada, arco, escudo, porra ni lanza. Si salió, está obligado a una ofrenda por el pecado.
רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו
Rabí Eliezer dice: Son adornos para él.
וחכ"א אינן אלא לגנאי שנאמר (ישעיהו ב, ד) וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה
Y los sabios dicen: No son sino objetos vergonzosos, como se declara: «Convertirán sus espadas en rejas de arado y sus lanzas en podaderas; no alzará espada nación contra nación ni aprenderán más la guerra» (Isaías 2:4).
בירית טהורה ויוצאין בה בשבת
Una liga es ritualmente pura y se puede salir con ella en Shabat.
כבלים טמאים ואין יוצאין בהן בשבת:
Las cadenas de los pies son ritualmente impuras y no se puede salir con ellas en Shabat.
גמ׳ מאי באלה קולפא:
Guemará: ¿Qué es una porra? Un garrote.
ר' אליעזר אומר תכשיטין הן לו: תניא אמרו לו לרבי אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן לפי שאינן צריכין שנאמר (ישעיהו ב, ד) לא ישא גוי אל גוי חרב ותהוי לנוי בעלמא אמר אביי מידי דהוה אשרגא בטיהרא
«Rabí Eliezer dice: Son adornos para él». Se enseñó: Le dijeron a Rabí Eliezer: Si son adornos, ¿por qué desaparecerán en los días del Mesías? Él les dijo: Porque ya no serán necesarios, como se declara: «No alzará espada nación contra nación» (Isaías 2:4). ¿Pero por qué no conservarlos simplemente como adorno? Dijo Abayé: Sería como encender una lámpara a plena luz del día.
ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד שנאמר (דברים טו, יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ
Y esto discrepa de Shemuel, pues Shemuel dijo: No existe diferencia entre este mundo y los días del Mesías más que el sometimiento a los reinos, como se declara: «Porque nunca dejará de haber pobres en medio de la tierra» (Deuteronomio 15:11).
מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא (ישעיהו סד, ג) עין לא ראתה אלהים זולתך
Esto apoya a Rabí Jiyá bar Abba, pues dijo Rabí Jiyá bar Abba: Todos los profetas profetizaron únicamente respecto de los días del Mesías; en cuanto al mundo venidero, «Ningún ojo vio, oh Dios, fuera de ti» (Isaías 64:3).
ואיכא דאמרי אמרו לו לר' אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן אף לימות המשיח אינן בטלין היינו דשמואל ופליגא דר' חייא בר אבא
Y algunos dicen que le preguntaron a Rabí Eliezer: Si son adornos, ¿por qué desaparecerán en los días del Mesías? Él les dijo: Ni siquiera en los días del Mesías desaparecerán. Esto concuerda con Shemuel y discrepa de Rabí Jiyá bar Abba.
א"ל אביי לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה רב יוסף לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה אביי לרב יוסף מ"ט דר"א דאמר תכשיטין הן לו דכתיב (תהלים מה, ד) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך
Abayé dijo a Rav Dimi —y algunos dicen que a Rav Aviyá; otros dicen que Rav Yosef lo dijo a Rav Dimi, o a Rav Aviyá, y otros, que Abayé lo dijo a Rav Yosef—: ¿Cuál es la razón de Rabí Eliezer para sostener que son adornos? Porque está escrito: «Ciñe tu espada sobre tu muslo, valiente, tu esplendor y tu majestad» (Salmos 45:4).
א"ל רב כהנא למר בריה דרב הונא האי בדברי תורה כתיב א"ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו
Rav Kahaná dijo a Mar, hijo de Rav Huna: Este versículo habla de palabras de Torá. Le respondió: Un versículo nunca pierde su sentido literal.
א"ר כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קמ"ל דליגמר איניש והדר ליסבר:
Dijo Rav Kahaná: Cuando tenía dieciocho años y ya había estudiado todo el Talmud, aún no sabía que un versículo nunca pierde su sentido literal, hasta ahora. ¿Qué nos enseña? Que primero una persona debe aprender y después razonar sobre lo aprendido.
סימן זרות:
Señal mnemotécnica: Extrañeza.
א"ר ירמיה א"ר אלעזר שני תלמידי חכמים המחדדין זה לזה בהלכה הקב"ה מצליח להם שנאמר (תהלים מה, ה) והדרך צלח אל תקרי והדרך אלא וחדדך ולא עוד אלא שעולין לגדולה שנאמר (תהלים מה, ה) צלח רכב יכול אפילו שלא לשמה תלמוד לומר (תהלים מה, ה) על דבר אמת יכול אם הגיס דעתו ת"ל (תהלים מה, ה) וענוה צדק ואם עושין כן זוכין לתורה שניתנה בימין שנאמר (תהלים מה, ה) ותורך נוראות ימינך
Dijo Rabí Yirmiyá en nombre de Rabí Elazar: A dos estudiosos de la Torá que se agudizan mutuamente en la halajá, el Santo, bendito sea, les concede éxito, como se declara: «En tu majestad, triunfa» (Salmos 45:5). No leas «en tu majestad» sino «en tu agudeza». Y no solo eso, sino que alcanzan grandeza, como se declara: «Triunfa, cabalga» (Salmos 45:5). ¿Incluso si estudian con fines impropios? El versículo dice: «Por causa de la verdad». ¿Y si se vuelve arrogante? La Escritura dice: «Y de la humildad y la justicia». Si hacen así, merecen la Torá, entregada con la diestra, como se declara: «Tu diestra te enseñará cosas asombrosas» (Salmos 45:5).
רב נחמן בר יצחק אמר זוכין לדברים שנאמרו בימינה של תורה דאמר רבא בר רב שילא ואמרי לה אמר רב יוסף בר חמא א"ר ששת מאי דכתיב (משלי ג, טז) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד אלא בימינה אורך ימים איכא עושר וכבוד ליכא אלא למיימינין בה אורך ימים איכא וכ"ש עושר וכבוד למשמאילים בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא
Rav Najmán bar Yitzjak dijo: Merecen aquello que se dice acerca de la diestra de la Torá, pues Rabá bar Rav Shila —y otros dicen que Rav Yosef bar Jamá en nombre de Rav Sheshet— explicó: ¿Qué significa «Largura de días hay en su derecha; en su izquierda, riqueza y honor» (Proverbios 3:16)? ¿Acaso en su derecha hay larga vida, pero no riqueza y honor? Más bien, quienes se inclinan a su derecha, es decir, estudian por su propio valor, obtienen larga vida y, con mayor razón, riqueza y honor; quienes se inclinan a la izquierda obtienen riqueza y honor, pero no larga vida.
א"ר ירמיה אמר ר' שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מקשיב להן שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' וגו' אין דיבור אלא נחת שנאמר (תהלים מז, ד) ידבר עמים תחתינו
Dijo Rabí Yirmiyá en nombre de Rabí Shimón ben Lakish: A dos estudiosos de la Torá que se tratan con amabilidad en cuestiones de halajá, el Santo, bendito sea, los escucha, como se declara: «Entonces hablaron entre sí los temerosos del Señor...» (Malaquías 3:16). Aquí «hablar» significa hablar con gentileza, como se declara: «Él someterá a los pueblos bajo nosotros» (Salmos 47:4).
מאי ולחושבי שמו א"ר אמי אפילו חישב לעשות מצוה . ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה
¿Qué significa «Y para los que piensan en su nombre»? Dijo Rabí Ami: Incluso cuando una persona piensa realizar un precepto, pero se ve impedida y no lo cumple, la Escritura se lo cuenta como si lo hubiera cumplido.
א"ר חיננא בר אידי כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר (קהלת ח, ה) שומר מצוה לא ידע דבר רע
Dijo Rabí Jinana bar Idi: A quien cumple un precepto conforme a sus indicaciones no se le anuncian malas noticias, como se declara: «Quien guarda el precepto no conocerá cosa mala» (Eclesiastés 8:5).
א"ר אסי ואיתימא ר' חנינא אפילו הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה שנאמר (קהלת ח, ד) באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה וסמיך ליה שומר מצוה לא ידע דבר רע
Dijo Rabí Asi, y algunos dicen que Rabí Janina: Incluso si el Santo, bendito sea, decreta un castigo, esa persona lo anula, como se declara: «La palabra del rey es soberana, ¿y quién le dirá: qué haces?» (Eclesiastés 8:4), y a continuación: «Quien guarda el precepto no conocerá cosa mala».
אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה הקדוש ב"ה שומע לקולן שנאמר (שיר השירים ח, יג) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני
Dijo Rabí Abba en nombre de Rabí Shimón ben Lakish: A dos estudiosos de la Torá que se escuchan mutuamente en la halajá, el Santo, bendito sea, oye sus voces, como se declara: «Tú que habitas en los jardines, los compañeros escuchan tu voz; haz que yo la oiga» (Cantar de los Cantares 8:13).
ואם אין עושין כן גורמין לשכינה שמסתלקת מישראל שנאמר (שיר השירים ח, יד) ברח דודי ודמה וגו'
Y si no lo hacen, provocan que la Presencia Divina se aparte de Israel, como se declara: «Huye, amado mío, y sé semejante...» (Cantar de los Cantares 8:14).
אמר רבי אבא א"ר שמעון בן לקיש שני ת"ח המדגילים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא אוהבן שנאמר (שיר השירים ב, ד) ודגלו עלי אהבה אמר רבא והוא דידעי צורתא דשמעתא והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה
Dijo Rabí Abba en nombre de Rabí Shimón ben Lakish: A dos estudiosos de la Torá que se muestran mutuamente lo aprendido en la halajá, el Santo, bendito sea, los ama, como se declara: «Su estandarte sobre mí es amor» (Cantar de los Cantares 2:4). Rabá dijo: Esto se aplica cuando conocen correctamente el tema estudiado y no tienen en la ciudad un maestro de quien aprender.
(א"ר) אבא א"ר שמעון בן לקיש גדול המלוה יותר מן העושה צדקה ומטיל בכיס יותר מכולן
Dijo Rabí Abba en nombre de Rabí Shimón ben Lakish: Quien presta dinero es más grande que quien da caridad, y quien aporta dinero a un negocio compartido supera a ambos.
(א"ר) אבא אמר ר' שמעון בן לקיש אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש הוא חגריהו על מתניך אם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו
Dijo Rabí Abba en nombre de Rabí Shimón ben Lakish: Si un estudioso de la Torá se venga y guarda rencor como una serpiente, cíñetelo a la cintura; pero si un ignorante es piadoso, no vivas en su vecindad.
אמר רב כהנא אמר רבי שמעון בן לקיש ואמרי לה אמר רב אסי אמר (ריש לקיש) ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו שנאמר (איוב ו, יד) למס
Dijo Rav Kahaná en nombre de Rabí Shimón ben Lakish —y algunos dicen que Rav Asi en nombre de Reish Lakish, y otros que Rabí Abba en nombre de Rabí Shimón ben Lakish—: Quien cría un perro feroz dentro de su casa impide que entre la bondad en su hogar, como se declara: «Al afligido, la bondad de su amigo...» (Job 6:14), pues en griego llaman al perro «lamas».
שבת ס״ג א
28 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.