Yomá 86a:1
חוץ (שמות כ, ו) מלא תשא לא תשא וכל דדמי ליה
... excepto «No tomarás [el Nombre de Dios en vano]» (Éxodo 20:7) y las prohibiciones semejantes.
חוץ (שמות כ, ו) מלא תשא לא תשא וכל דדמי ליה
... excepto «No tomarás [el Nombre de Dios en vano]» (Éxodo 20:7) y las prohibiciones semejantes.
ת"ש ר' יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה תשובה מכפרת מלא תשא ולמעלה תשובה תולה ויוה"כ מכפר לא תשא וכל דדמי ליה
Escucha: Rabí Yehudá dice: Por cualquier transgresión inferior a «No tomarás» el arrepentimiento expía; por «No tomarás» y las más graves, el arrepentimiento suspende el castigo y Yom Kipur expía. Se refiere a «No tomarás» y semejantes.
ת"ש לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה יכול אף לא תשא עמהן ת"ל (שמות לד, ז) לא ינקה יכול אף שאר חייבי לאוין כן ת"ל את שמו שמו הוא דאינו מנקה אבל מנקה שאר חייבי לאוין
Escucha: Puesto que en Jorev se dijo «Y limpia», podría pensarse que incluye «No tomarás». La Escritura dice «No dejará sin castigo» (Éxodo 34:7). ¿Podría incluirse a quienes violan otros mandamientos negativos? Dice «Su Nombre»: es por Su Nombre que no deja sin castigo, pero perdona las demás prohibiciones.
תנאי היא דתניא על מה תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה ועל מה תשובה תולה ויוה"כ מכפר על כריתות ועל מיתות בית דין ועל לא תעשה גמור
Es una controversia entre tanaítas, pues se enseñó: ¿Qué expía el arrepentimiento? Los mandamientos positivos y las prohibiciones reparables por uno positivo. ¿Para cuáles suspende el castigo hasta que Yom Kipur expíe? Para penas de karet, penas de muerte judicial y prohibiciones negativas ordinarias.
אמר מר לפי שנאמר בחורב ונקה מנא לן דתניא ר' אלעזר אומר אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר נקה הא כיצד מנקה הוא לשבין ואינו מנקה לשאינן שבין
Dijo el maestro: «Puesto que en Jorev se dijo “Y limpia”». ¿De dónde sale la interpretación? Se enseñó: Rabí Elazar dice que no puede leerse solo «limpia», pues ya dice «no dejará sin castigo», ni solo «no dejará sin castigo», pues dice «limpia». ¿Cómo se concilian? Limpia a quienes se arrepienten y no limpia a quienes no se arrepienten.
שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבע' חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד
Rabí Matiá ben Jarash preguntó en Roma a rabí Elazar ben Azaryá: «¿Has oído las cuatro divisiones de expiación que explicaba rabí Yishmael?». Le respondió: «Son tres, y el arrepentimiento acompaña a cada una».
עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר (ירמיהו ג, יד) שובו בנים שובבים עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר (תהלים פט, לג) ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם
Quien transgredió un mandamiento positivo y se arrepintió recibe perdón inmediatamente, como está dicho «Volved, hijos rebeldes» (Jeremías 3:14). Quien transgredió una prohibición negativa y se arrepintió, su arrepentimiento suspende el castigo y Yom Kipur expía, como está dicho «Porque en este día se hará expiación por vosotros de todos vuestros pecados» (Levítico 16:30). Quien incurrió en penas de karet o muerte judicial y se arrepintió, el arrepentimiento y Yom Kipur suspenden el castigo, y los sufrimientos purifican, como está dicho «Castigaré con vara su rebelión y con azotes su iniquidad» (Salmos 89:33).
אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר (ישעיהו כב, יד) ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון
Pero quien profanó el Nombre divino no tiene en el arrepentimiento suficiente poder para suspender el castigo, ni en Yom Kipur para expiar, ni en los sufrimientos para purificarlo. Todos ellos suspenden el castigo y la muerte termina de purificar, como dice «El Señor de los ejércitos me reveló: Este pecado no os será expiado hasta que muráis» (Isaías 22:14).
היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא תבעי אבל באתרא דתבעי לית לן בה
¿Qué constituye profanar el Nombre? Dijo Rav: Si yo tomara carne de un carnicero y no pagara inmediatamente. Abaye dijo: Solo se dijo en un lugar donde no se suele reclamar el pago; donde se acostumbra reclamarlo, no existe ese problema.
אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו גבי הדדי ועביד חושבנא
Ravina dijo: Majašiyá es un lugar donde se reclama el pago. Abaye, cuando compraba carne a dos socios, daba una moneda a cada uno, y después los reunía para cuadrar las cuentas.
רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין יצחק דבי ר' ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם) אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא
Rabí Yojanán dijo: Como si yo caminara cuatro codos sin Torá y sin tefilín. Yitzjak, de la escuela de rabí Yanai, dijo: Es todo acto por cuya noticia se avergüenzan sus compañeros. Rab Najmán bar Yitzjak dijo: Como cuando la gente dice «Que su Señor perdone a fulano».
אביי אמר כדתניא (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר
Abaye dijo: Como se enseñó sobre «Amarás al Señor tu Dios» (Deuteronomio 6:5): que el Nombre del Cielo sea amado por tu conducta. Si una persona lee Escritura, estudia Mishná, sirve a sabios de la Torá y se conduce amablemente con los demás en sus negocios, ¿qué dice la gente? «Dichoso el padre que le enseñó Torá, dichoso el maestro que le enseñó Torá. ¡Ay de quienes no estudiaron Torá! Mirad qué hermosos caminos y rectos actos tiene fulano, que estudió Torá». Sobre él dice «Tú eres Mi siervo, Israel, en quien Me glorificaré» (Isaías 49:3).
אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו
Pero quien estudia Escritura y Mishná, sirve a sabios, no negocia honradamente y habla con dureza a las personas, ¿qué dice la gente? «¡Ay de fulano que estudió Torá! ¡Ay de su padre que le enseñó! ¡Ay de su maestro que le enseñó! Mirad qué corruptos son sus actos y qué fea es su conducta». Sobre él se dice «Cuando se decía de ellos: Estos son el pueblo del Señor y de Su tierra salieron» (Ezequiel 36:20).
א"ר חמא (בר) חנינא גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם שנא' (הושע יד, ה) ארפא משובתם אוהבם נדבה
Dijo rabí Jamá bar Janiná: Grande es el arrepentimiento, porque trae sanación al mundo, como está dicho «Sanaré sus rebeldías; los amaré generosamente» (Oseas 14:5).
ר' חמא (בר) חנינא רמי כתיב (ירמיהו ג, יד) שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ארפא משובותיכם לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה
Rabí Jamá bar Janiná señaló una contradicción: «Volved, hijos rebeldes» (Jeremías 3:14), lo cual implica que antes eran rebeldes, pero también «Sanaré vuestras rebeldías». No hay contradicción: una enseñanza habla de arrepentimiento por amor y la otra por temor.
רב יהודה רמי כתיב שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם וכתיב (ירמיהו ג, יד) (הנה) אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה ל"ק כאן מאהבה או מיראה כאן ע"י יסורין אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' (הושע יד, ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך
Rab Yehudá señaló: «Volved, hijos rebeldes; sanaré vuestras rebeldías», y también «Yo soy vuestro esposo y os tomaré uno de una ciudad y dos de una familia» (Jeremías 3:14). No hay contradicción: una enseñanza trata del arrepentimiento por amor o temor, y otra del producido por sufrimientos. Dijo rabí Leví: Grande es el arrepentimiento, pues llega hasta el trono de gloria, como está escrito «Vuelve, Israel, hasta el Señor tu Dios» (Oseas 14:2).
יומא פ״ו א
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.