Shabat 117b
Shabat 117b:1
אלא אמר רב אשי שלש מחיצות ולחי אחד זה מבוי שאינו מפולש ג' מחיצות בלא לחי זהו מבוי המפולש ואפילו לרבי אליעזר דאמר בעינן לחיים הני מילי לאוכלין ומשקין אבל לספר תורה בחד לחי סגי:
Más bien, Rav Ashi dijo: Tres paredes y un poste lateral constituyen un callejón que no está abierto por ambos extremos; tres paredes sin poste lateral constituyen un callejón abierto. Incluso según Rabí Eliezer, que exige dos postes laterales, eso se refiere a alimentos y bebidas; para salvar un rollo de la Torá basta un solo poste lateral.
Shabat 117b:2
מתני׳ מצילין מזון ג' סעודות הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון ג' סעודות בשחרית מצילין מזון ב' סעודות במנחה מזון סעודה אחת ר' יוסי אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות:
Mishná. Se puede salvar alimento para tres comidas: el apropiado para personas, para personas; y el apropiado para animales, para animales. ¿Cómo? Si estalla un incendio la noche de Shabat, se salva alimento para tres comidas; por la mañana, para dos; y a la hora de Minjá, para una. Rabí Yosí dice: Siempre se salva alimento para tres comidas.
Shabat 117b:3
גמ׳ מכדי בהיתרא קטרח נציל טפי אמר רבא מתוך שאדם בהול על ממונו אי שרית ליה אתי לכבויי א"ל אביי אלא הא דתניא נשברה לו חבית בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט כלי אחר ויצרף התם מאי גזירה איכא ה"נ גזירה שמא יביא כלי דרך רה"ר
Guemará. Puesto que se esfuerza en una actividad permitida, ¿por qué no salvar más? Rava dijo: Como una persona se angustia por sus bienes, si le permites hacerlo, podría llegar a apagar el fuego. Abayé le dijo: Pero se enseñó que, si se le rompe un barril en lo alto del tejado, puede traer un recipiente y colocarlo debajo, siempre que no traiga otro recipiente para recoger el líquido y otro para reunirlo. ¿Qué decreto preventivo existe allí? También allí existe el decreto por temor a que traiga un recipiente a través del dominio público.
Shabat 117b:4
גופא נשברה לו חבית בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט כלי אחר ויצרף נזדמן לו אורחין מביא כלי אחר וקולט כלי אחר ומצרף ולא יקלוט ואחר כך יזמין אלא יזמין ואח"כ יקלוט ואין מערימין בכך משום רבי יוסי בר יהודה אמרו מערימין
Volviendo al asunto: si se le rompe un barril sobre el tejado, puede traer un recipiente y colocarlo debajo, pero no traer otro recipiente para recoger el líquido y otro para reunirlo. Si se presentan invitados, puede traer otro recipiente, recoger con otro y reunir el líquido en otro. No debe recoger primero y después invitar a los huéspedes, sino invitarlos primero y recoger después. No se puede recurrir a una estratagema para ello. En nombre de Rabí Yosí bar Yehudá dijeron que sí se puede recurrir a una estratagema.
Shabat 117b:5
לימא בפלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע קמיפלגי דתניא אותו ואת בנו שנפלו לבור רבי אליעזר אומר מעלה את הראשון על מנת לשוחטו והשני עושה לו פרנסה במקומו בשביל שלא ימות רבי יהושע אומר מעלין את הראשון על מנת לשוחטו ואינו שוחטו ומערים ומעלה את השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט
¿Diremos que discrepan en lo mismo que Rabí Eliezer y Rabí Yehoshúa? Pues se enseñó: si un animal y su cría caen en un pozo, Rabí Eliezer dice que se saca al primero con intención de sacrificarlo y se proporciona alimento al segundo en su lugar para que no muera. Rabí Yehoshúa dice que se saca al primero con intención de sacrificarlo, pero no se lo sacrifica; luego se emplea una estratagema y se saca al segundo. Si quiere, sacrifica a este; si quiere, sacrifica al otro.
Shabat 117b:6
ממאי דילמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם דאפשר בפרנסה אבל הכא דלא אפשר לא ועד כאן לא קאמר רבי יהושע התם משום דאיכא צער בעלי חיים אבל הכא דליכא צער בעלי חיים לא
¿De dónde se deduce? Quizás Rabí Eliezer solo dijo aquello allí porque es posible alimentar al segundo animal, pero aquí, donde no es posible, no lo diría. Y quizás Rabí Yehoshúa solo lo dijo allí por el sufrimiento de los animales, mientras que aquí, donde no existe ese sufrimiento, no lo diría.
Shabat 117b:7
ת"ר הציל פת נקיה אין מציל פת הדראה פת הדראה מציל פת נקיה ומצילין מיום הכפורים לשבת אבל לא משבת ליום הכפורים ואין צריך לומר משבת ליום טוב ולא משבת לשבת הבאה
Enseñaron los Sabios: si se salvó pan de harina refinada, no se salva después pan ordinario; si se salvó pan ordinario, sí se puede salvar pan refinado. Se pueden salvar alimentos de Yom Kipur para Shabat, pero no de Shabat para Yom Kipur; ni qué decir de Shabat para un día festivo, ni de un Shabat para el siguiente.
Shabat 117b:8
ת"ר שכח פת בתנור וקידש עליו היום מצילין מזון שלש סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין איני והא תנא דבי רבי ישמעאל (שמות כ, ט) לא תעשה כל מלאכה יצא תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה כמה דאפשר לשנויי משנינן
Enseñaron los Sabios: si alguien olvidó pan en el horno y comenzó el día sagrado, puede salvar alimento para tres comidas y decirles a otros: «Venid y salvad para vosotros». Al retirar el pan, no lo hará con la pala del horno, sino con un cuchillo. ¿Acaso no enseñaron en la escuela de Rabí Yishmael que «no harás ningún trabajo» (Éxodo 20:9) excluye tocar el shofar y sacar pan del horno, que son habilidades y no labores prohibidas? Se responde: siempre que sea posible realizar un cambio en la forma habitual, lo hacemos.
Shabat 117b:9
א"ר חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר (שמות טז, ה) והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו לאלתר אמר ר' אבא בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות דכתיב לחם משנה
Rav Jisdá dijo: La persona debe madrugar siempre para preparar lo necesario para Shabat, como está escrito: «En el sexto día prepararán lo que traigan» (Éxodo 16:5): inmediatamente. Rabí Abá dijo: En Shabat, la persona debe partir el pan sobre dos hogazas, pues está escrito «una porción doble de pan».
Shabat 117b:10
אמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דנקט תרתי ובצע חדא אמר לקטו כתיב רבי זירא הוה בצע אכולה שירותיה אמר ליה רבינא לרב אשי והא מיחזי כרעבתנותא אמר ליה כיון דכל יומא לא עביד והאידנא הוא דקעביד לא מיחזי כרעבתנותא רבי אמי ורבי אסי כי מיקלע להו ריפתא דעירובא שרו עילויה אמרי הואיל ואיתעביד בה חדא מצוה ליתעביד בה מצוה אחרינא:
Rav Ashi dijo: Vi a Rav Kahaná sostener dos hogazas y partir una, pues está escrito «recogieron». Rabí Zeirá acostumbraba partir pan suficiente para toda su comida. Ravina le preguntó a Rav Ashi: ¿No parece glotonería? Le respondió: Puesto que no lo hace todos los días y solo lo hace ahora, no parece glotonería. Rabí Amí y Rabí AsÍ, cuando tenían a mano el pan del eruv, pronunciaban la bendición sobre él. Decían: Puesto que con él ya se cumplió una mitzvá, que se cumpla con él otra mitzvá.
Shabat 117b:11
כיצד נפלה דליקה כו': ת"ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש רבי חידקא אומר ארבע א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו (שמות טז, כה) ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה רבי חידקא סבר הני תלתא היום לבר מאורתא ורבנן סברי בהדי דאורתא תנן נפלה דליקה בלילי שבת
«¿Cómo? Si estalla un incendio...», etc. Enseñaron los Sabios: ¿Cuántas comidas está obligado a comer una persona en Shabat? Tres. Rabí Jidka dice: Cuatro. Rabí Yojanán dijo: Ambos interpretan un mismo versículo: «Y Moisés dijo: Comedlo hoy, pues hoy es Shabat para el Señor; hoy no lo encontraréis en el campo» (Éxodo 16:25). Rabí Jidka entiende que los tres «hoy» son aparte de la comida nocturna; los Sabios sostienen que la comida nocturna está incluida. Aprendimos: «Si estalla un incendio la noche de Shabat...».
Ficha editorial de este texto
